נשואים- אל תקנאו בנו הרווקים

נשואים- אל תקנאו בנו הרווקים 

מיכל אסתר צבי

אני שומעת ממכריי וחבריי הנשואים את המשפט – כמה כיף לי בסטטוס שאני נמצאת, שלי צפויים ריגושים בניגוד לחבריי הנשואים (גרושה),
הטענה שלהם שבעצם להם אין למה לחכות או לצפות ואני עדיין חווה ריגושים ויש לי למה לצפות, אז בא לי להבהיר מספר דברים,
נתחיל מעולם הסקס:
גומי זה מבאס ואין ברירה, בניגוד לפרטנר קבוע גם אם אנו הרווקים מוצאים את עצמנו בהרפתקה מינית אנחנו חייבים לשמור על עצמנו ולצערי זה לא רק נגמר בגומי, היום יש כל כך הרבה מחלות מין שלעתים גם גומי לא מספק הגנה מושלמת מה שמותיר אותנו גם לאחר חוויה מינית שכביכול שמרנו, אוכלים סרטים על היגיינה מחלות וכו… ברמה כזו שאפילו חיללנו קצת את עצמנו.

החוויה המינית עצמה- כאשר מדובר בחוויה שמטרתה היא סקס לא בהכרח אומר שנפלנו על פרטנר/ית מפנק, פתוח, מתחשב או בכלל שיש כימיה וחיבור, יכולה להגיד ממה שאני שומעת שרוב החוויות המיניות המזדמנות די פח, מאכזבות ואין כמעט רצון לראות או לדבר עם הפרטנר שלקח חלק בחוויה המינית שתתגלה כחד פעמית (ובצדק).

רובנו משקיעות, מגיעות ריחניות מושקעות וחלקות (יש גם גברים שמשקיעים, סבבה זורמת) ויכולות ליפול על פרטנר שכבר כל כך "משופשף" שהיגיינה היא ממנו והלאה וכן גברים יקרים שומעת גם את הצד שלכם, נשים עם ריחות עזים במקום ספציפי, ליבי עם כולנו.

כמה זמן נראה לכם הלונה פארק של הרווקות מרגש אותנו? בשלב מסוים גברת השחיקה דופקת על דלתנו וגם דייט שאמור להיות קליל ומהנה נראה כמו מטלה ברשימת המטלות השבועית, אותן שאלות טרחניות, אותו דו שיח שחוזר על עצמו, אותו שעמום, אכזבה וחוסר ריגוש שגורמים ללבנו המשתוקק להתעייף.
גם ההרפתקאות המיניות מאבדות מזוהרן ונראות כמו רשימה של "מה יוצא לי מזה", למשל-
האם שווה לי לקחת מונית בשביל הבחור הזה שגומר אחרי דקה ועשרים שניות?!
בבוקר אני צריכה לקום ממש מוקדם- האם שווה לי לאבד שעות שינה בשביל החוויה איתו?!

כימיה היא מצרך נדיר, סבבה יש משיכה ורצון להחליף נוזלים- זה לא מבטיח לנו חוויה על חושית שתיחרט במוחנו ובדגדגננו לנצח.

הנושא הרגשי- זה עולם קשוח, מי לא רוצה להניח את ראשו על אדם שפשוט אוהב אותנו, אכפת לו מאיתנו, שם את טובתנו כאחד הדברים החשובים בחייו,

מי לא רוצה לחלוק את חייו עם אדם שהוא החבר הכי טוב שלו, המשענת שלו ולא כי שניכם חייבים אלא שניכם מתוך בחירה יום יומית להיות יחד, להעביר את חייכם יחד, חוויותיכם ואת נוזלי הגוף שלכם יחד, לרגש אחד את השני, להיות שם אחד בשביל השני- מי לא?
נכון הריגוש מתעופף לו מהחלון יחד עם הגומי שדיברתי עליו בהתחלה אבל מי צריך את הריגוש הזה כשיש לצידך אדם אהוב ואוהב שאתם יחד מתוך בחירה, גאים שאתם איתו,

כזה שאתם מניחים את ראשכם עליו ומרגישים כל כך בטוחים שאתה נרדמים בזרועותיו.
ברור שיש שחיקה (הייתי בזוגיות 14 שנה) וזוגיות זה כמו שריר, צריך לעבוד ולהשקיע כל הזמן (נדוש נדוש אבל פאקניג נכון),

לא לשכוח שכל דבר שאנו עושים לא מתוך בחירה גם נראה ככה, אנו בוחרים מי ישן לצידנו בלילה ויקום איתנו בבוקר,

החיים קצרים מדי בכדי להישאר באותו מקום לא טוב רק כי כך צריך או זה מה שמצופה מאיתנו או גם כי זה הדבר הנכון לעשות, זה מה שאתם רוצים ללמד ילדכם?

הדבר הנכון לעשות בא לפני אושרכם? הדבר שצריך לעשות יסב לכם חיים מאושרים?

כהורים- שמתם לב שכאשר אתם מאושרים אתם הורים טובים יותר, אנשים טובים יותר,

כאשר הבית מנוהל על ידי שני אנשים שחוקים, שנמצאים יחד לא כל הם רוצים, אלא כי כך נהוג, כך צריך, כסף ווטאבר- מה נראה לכם, טוב לכל בני הבית?

איזו עצה תתנו לילדכם?

יצא רצף של קלישאות, אבל מי אמר שהחיים הם לא קלישאה?  (עוד קלישאה)

*הפוסט מיועד לגברים ולנשים כאחד.

 

תגובות פייסבוק

CONTACT US

We're not around right now. But you can send us an email and we'll get back to you, asap.

Sending

©2017 כל הזכויות שמורות למיכל אסתר - צבי

Log in with your credentials

Forgot your details?