לפעמים יותר קל לנו להאשים את עצמנו I מיכל אסתר צבי

rsz_img_20150613_133430לפעמים יותר קל לנו להאשים את עצמנו I מיכל אסתר צבי

לפעמים אנחנו מעדיפים לא להתמודד עם דברים או שלפעמים הרבה יותר קל לנו להאשים את עצמנו .
כאשר ביתי הבכורה נולדה מעבר לכל הפחד הנלווה בהורות חדשה ובחוסר הניסיון והידע שלי בזאטוטה הקטנה ביתי לא פסקה לבכות ,לא ישנה בלילה ,סירבה למוצץ, סירבה לבקבוק , היא נולדה כאילו כל הזמן משהו הפריע לה ,כל הזמן הייתה שרויה באי שקט –ואני לאורך כל הזמן האשמתי את עצמי .
נולדתי יחד אתה לאימהות ללא ניסיון קודם ונכון שתפקדתי כמצופה אבל התפקוד הוא מכני –את עושה הכל כמו שצריך – את ומתנהגת ונראית כאילו תמיד האימהות המתינה לך מעבר לפינה אבל עמוק בפנים את גוועת , את חרדה ,את לא כל הזמן מבינה מה זו האהבה הזו שכולם מדברים עליה ואת בעיקר עסוקה בלגרום ליצור הקטן הזה שלא מכיר אותך ואת עדיין לא מכירה אותו – לדאוג למלא אחר הצרכים שלו שהם בעיקר אוכל שינה גזים וכן חייך נלקחו ממך וכל מה שהכרת עד היום לא מתקיים- מעכשיו את בשביל היצור הקטן הזה ששואב את כוחותייך ,את שעות השינה המעטות שלך ובעיקר גורם לך לחרדה חדשה שלא הכרת .
לאורך השנים לקחתי את ביתי לאנשי מקצוע – המשפט "הפרעה בוויסות חושי" חזר על עצמו במהלך השנים אבל אני בחרתי להיות אדישה למשפט הזה לא באמת להבין אותו לעומק -אוקי – זה קיים וכל עזרה שצריך אני אדאג לספק לביתי ובאמת הלכו חלפו ועברו מספר אנשי מקצוע בחיי , מספר טיפולים – ריפוי בעיסוק ,קלינאית תקשורת וכן הלאה (כן גם הפרעת קשב ).
תודה לאל האימהות שינתה את צורתה ככל שביתי גדלה והתבגרה – נכון היום אני באמת יכולה להגיד שזו האהבה הכי גדולה שקיימת אבל רגשות האשם רדפו אותי לאורך כל השנים, לא הרפו ממני וכל הזמן חשבתי והרגשתי "זו אני שגרמתי לה להיות לא שקטה ,אומרים שתינוקות מרגישים היא בטח הרגישה אותי היא הרגישה את הפחד ,את החוסר ביטחון שלי, היא לא הרגישה בטוחה איתי "
היום ביתי בת 9.6 לפני מספר חודשים הלכתי לאיש מקצוע נוסף בתחום ופעם ראשונה היא תיאר לי מה זו "הפרעה בוויסות חושי" – אמר לי "תדמייני כאילו יש את הטיקט מאחורה בעורף של החולצה והוא מציק כל הזמן ככה זה בהפרעה בוויסות חושי הילדים נולדים כאשר משהו כל הזמן מציק ומפריע להם ובגלל זה הרבה יותר קשה להם" .
ואז הבנתי שכל השנים שמעתי שוב ושוב את המשפט "הפרעה בוויסות חושי" אבל היה לי הרבה יותר נוח או קל תמיד להאשים אותי את עצמי –איזו אימא רעה אני ,איזו אימא מסריחה אני–דבילית אחת זה לא קשור אלייך!
אלוהים כמה שנים של אשמה , כמה שנים חוסר בטחון באימהות שלי – זה לא ייאמן
כמה זמן בזבזתי וכמה בכי- ואיזו טומטום אני שכל השנים אני שומעת שוב ושוב ופשוט בוחרת להתעלם .
כולנו מכירות את תחושת החוסר אונים באימהות במיוחד שהציפיות הן עצומות
מאתנו –מהסביבה , מעצמנו – אילו רק הייתי טורחת אז לדבר עם מישהו , לפתוח את האוזניים ואת הראש – לפעמים הכי קל לנו המקום הזה של "אני אשמה" ודווקא המקום הזה פוצע אותנו ומשאיר לנו צלקות שרוב הזמן הן אינן מוצדקות .

תגובות פייסבוק

CONTACT US

We're not around right now. But you can send us an email and we'll get back to you, asap.

Sending

©2017 כל הזכויות שמורות למיכל אסתר - צבי

Log in with your credentials

Forgot your details?