כאשר אמרו לי שאאלץ להתמודד עם עצמי I מיכל אסתר צבי

rsz_img_20150915_093449כאשר אמרו לי שאאלץ להתמודד עם עצמי I מיכל אסתר צבי

כאשר אמרו לי שאאלץ להתמודד עם עצמי , עם השדים שלי אף אחד לא הכין אותי. אני עכשיו מבינה מה הכוונה של צרוף המילים הללו.

לאחר פרידה נאלצתי להתמודד עם שדים מסוג אחר , לדאוג לילדותיי, מצב כלכלי , להתאבל על אובדן המשפחתיות במסגרת שהייתה , לנסות לצאת מהצינוק של תחושת הלבד כל זאת ולשמור על חוזק קיומי וארשת פנים של גיבורה סוג ז.

למה סוג ז ? זה בהמשך.

אז נעמדנו על הרגליים החודשים עברו להם לאיטם למרות שכרגע אני נושמת נשימה עמוקה ואיני מאמינה איך הזמן טס לו .

עכשיו נשארתי אני ויש לי ימים לבד , יש לי רצונות ,פנטזיות, חלומות כיצד אני אממש אותם , אולי בכלל הם לא אמתיים אולי זו בריחה בכדי שלא אאלץ להתמודד עם עצמי ועם הלבד .

אני בורחת לעולם ההיכרויות האמת הוא לא אפל כפי שדמיינתי  או שאני מוצאת שם גברים בודדים הכמהים כמוני לחום ואהבה או שאני מוצאת שם גברים שחושבים עם הזין , שבטוחים שמעבר לפינה ממתינה עבורם מישהי יותר טובה ויותר כוסית , מיותר לציין שגברים אלה ימצאו עצמם בגיל 60  עם חצי זקפה מתמרמרים על אותן נשים טובות שננטשו בדרך אבל זו פאקינג בעיה שלהם- דווקא אלה בהתחלה הכי משכו אותי , הלא מושגים , טייפ קאסט של סקס מנאייק – עושה רושם שכל אחד מהם תותח על במיטה  רק חבל שהאקט עצמו איתם נגמר כל כך מהר… הלוא הם כל כך עסוקים בעצמם שקרוב לוודאי מעטות הפעמים שראו אישה חווה אורגזמה מולם – פורנו לא נחשב .

ויש את הרגישים שהכל טוב ויפה אבל זה בא עם אה מיניות מובהקת. ( בלי להכליל)

טוב מספיק לדבר "עליהם" אתמקד בעצמי לרגע למרות שדי כבר בא לי להקיא.

לאחר סדרה שלדייטים כושלים אני מודה אני מבולבלת , שכחתי מה אני רוצה , שכחתי איך להבין את עצמי, שכחתי מה עושה לי טוב , פתאום לא בא לי כלום , הלבד נהפך לחבר טוב , בא לי להעניק לו שם אחד אולי פינוקי  או חטיפי כי הוא לא כזה נורא , ייתכן וזה קצת מלחיץ שלפתע אני מעדיפה לרוקן בירה לבד מול סרט צרפתי ארוטי ולחוש שאני בתוך הסרט , פתאום זה מספק וכל שיחה או הודעה שמתקבלת יכולה לתת לי הזדמנות לצאת, להיפגש לפגוש עולם וזה פשוט לא מעניין אותי. מלחיץ אותי טיפה שכיף לבד , רגוע לי , זורם לי , מעניין לי .

כולם משעממים אותי ועייפתי מהלרגיש פאם פאטאל מיציתי .

עכשיו נשארתי אני ואני וזו חתיכת חבילה להכיל , אני צריכה למצוא ולהמציא מחדש. מה אני רוצה , מה מעניין אותי , מה בא לי, מה השאיפות שלי וכל דייט כושל פשוט מוציא אותי מהפוקוס , זו בריחה עלובה שלי מעצמי שכבר לא מעניינת אותי.

עכשיו אני מרפה , משחררת , נותנת לעצמי את המקום של הריק הזה , של המחשבות ,של הפחדים והחששות , של השדים שלי – זה לא אומר שאני נותנת להם לנצח זה רק אומר שאני נותנת להם זכות קיום כדי להמשיך הלאה .

ייתכן ועכשיו באמת לא מעניין אותי כלום וזה גם בסדר , מה שברור שאני פחות נאיבית כמה סתירות לחי פליקים על הישבן והראש והמבט קדימה , מפוקחת יותר כבר לא דמות באיזו אגדה .

אבל – עדיין אופטימית , אופטימית חסרת תקנה , בעלת תקוות עצומות לעתידי .

יודעת ומאמינה שישנם עוד אנשים טובים , אני טובה !! 🙂

הרצונות והחלומות עוד יקומו לתחייה ואיתם האהבה .

כנראה צריך לעבור לפעמים קצת חרא כדי להעריך את הטוב .

תגובות פייסבוק

0 Comments

Leave a reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

CONTACT US

We're not around right now. But you can send us an email and we'll get back to you, asap.

Sending

©2017 כל הזכויות שמורות למיכל אסתר - צבי

Log in with your credentials

Forgot your details?