ימי העצב והבכי חלפו להם I מיכל אסתר צבי

ימי העצב והבכי חלפו להם I מיכל אסתר צבי

הנה אנחנו מתחילות להתרגל , ימי העצב והבכי חלפו להם , ימי המועקה אט אט מתפוגגים, גם השאלות מתחילות להתמעט , שאלות כמו –"אימא מתי את ואבא תחזרו?" אימא למה את ואבא התגרשתם" ,התדירות פוחתת

מיכל אסתר צבי

,כמעט אפסית.

אולי כולנו כבר מתחילים להבין שהמצב החדש עדיף ,בריא לכולנו .

אני מתחילה להרים את ראשי מעל המים אפילו נושמת את האוויר ,לעתים הוא דליל אבל יש לי סטוק חמצן למקרה הצורך , מוזיקה טובה , סרט טוב ,אחות או חברה להיפגש .

בא לי להרגיש יפה, אבל אני לא עושה יותר מדי בשביל זה (טוב חוץ מהספורט הקבוע)

פתאום אני מקפידה על השורשים הלבנים שלי ,אני לא נותנת להם מקום לביטוי ,דואגת מיד לשים שכבת צבע .

המוח שלי פתאום נפתח , הרשתות החברתיות מעסיקות אותי יותר , למדתי מילים חדשות כמו – סאבית (עיינו בגוגל ,גם לי לא היה שמץ  ולא אני ממש לא סאבית)

למדתי להכיר זנים חדשים של גברים ולא בהכרח זנים מתורבתים וחיוביים , האמת לעתים אני נותרת ללא מילים ואיני משייכת זאת לחוצפה הישראלית .

ראעבק כמה מגעילים יש , קצת דיגנטי גוד דמט.

אבל יש מקסימים , יש אפילו צעירים אבל זה לא הקטע שלי.

אני יודעת אני נחשפת לעולמות חדשים ,חשיפות מסוימות הן בעל כורחי –אבל שיהיה, מה שלא הורג מכשל או מחשמל במקרים מסוימים.

יש ימים שאני ממש זקוקה למגע , הגוף שלי זועק ,התאים בגוף שלי מגיעים לרמת השתוקקות שנראית לי פסיכית לפעמים.

אלה הרגעים , מבחנים אני קוראת להם ,הם בהחלט מאתגרים אותי אני מבינה שהמון טעויות אני עלולה לעשות , אני שומרת על עצמי בקנאות , שומרת על להישאר נאמנה לעצמי , לעקרונותיי, לבחירות שעשיתי .

טרם החלטתי מה אני רוצה , מה אני צריכה , אני משחררת , אחיה את הרגע, אתן ליקום להוביל , להוליך אותי , כפי שעשיתי עד כה – כן יש בלבול , כן חוסר הידיעה יכול להתיש לעתים אבל אני אהפוך אותו לסקרנות , לציפייה , לציפייה לטוב – היום אני מתמקדת בהישרדות ובאושר שלי  (כנראה שאין דרך אחרת כרגע)

תגובות פייסבוק

CONTACT US

We're not around right now. But you can send us an email and we'll get back to you, asap.

Sending

©2017 כל הזכויות שמורות למיכל אסתר - צבי

Log in with your credentials

Forgot your details?